Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors

מאמרים

НАСИЛИЕ В СЕМЬЕ. А ЧТО РАССЛЕДУЕТ ПОЛИЦИЯ?

אלימות במשפחה. מה חוקרת המשטרה

אלימות במשפחה: מה חוקרת המשטרה ומה נשאר בצל?

מאת: עורך דין ד"ר איגור גלידר

מבוא: הדילמה בתיקי אלימות במשפחה

עבירות הקשורות לאלימות במשפחה מציבות אתגר ייחודי למערכת המשפט. לרוב, אירועים אלה מתרחשים ללא עדים, מה שמעמיד את בית המשפט בפני דילמה מורכבת: גרסת האישה מול גרסת הגבר. כיצד ניתן לקבוע למי להאמין כאשר צד אחד טוען "הכה, איים", והצד השני מכחיש וטוען שלא היה דבר מלבד ריב רועש?

חשיבות הבדיקה הרפואית-משפטית

אחת הדרכים המרכזיות לחשיפת האמת היא באמצעות בדיקה רפואית-משפטית מקיפה. בדיקה זו יכולה:

  1. לקבוע את מקור הפגיעות
  2. לבדוק שאריות של חומרים שונים מתחת לציפורני הקורבן והחשוד
  3. לקבוע בדיוק, עד לחצי שעה, את זמן הפציעות

המציאות בשטח: מגבלות החקירה המשטרתית

למרות חשיבותה של הבדיקה הרפואית-משפטית, המציאות מראה תמונה שונה:

  • ברוב המקרים, המשטרה אינה מבצעת חקירות מעמיקות מסוג זה
  • החוקרים מסתפקים בדו"ח רפואי המעיד על קיום פגיעות בגוף הקורבן בזמן הבדיקה
  • שאלות קריטיות על זמן הפגיעה, אופן הפגיעה, ופרטי חקירה נוספים נותרות ללא מענה

מגבלות על ההגנה

חוקי ישראל מציבים מגבלות משמעותיות על יכולתה של ההגנה לנהל חקירה עצמאית:

  • עורך דין של החשוד אינו רשאי לתקשר עם הקורבן
  • אין גישה לחומרי חקירה עד להגשת כתב האישום
  • החשוד אינו יכול להנחות את המשטרה לבצע בדיקות מסוימות או להשפיע על ניהול התיק

הפתרון האפשרי: אחריות המשטרה וזכויות החשוד

נוכח מגבלות אלו, עולה השאלה הקריטית: "אז מה לעשות?". פתרון אפשרי טמון בתיאוריה משפטית המדגישה את אחריות המשטרה:

  1. אחריות מלאה של המשטרה: המשטרה נושאת באחריות מלאה לניהול החקירה
  2. פרשנות לטובת החשוד: כל "טעות" או רשלנות מצד המשטרה צריכות להתפרש לטובת החשוד

דוגמה מעשית

אם לקורבן יש סימני שריטות על היד, והחשוד, שנעצר מיד, מכחיש מעורבות:

  • אם המשטרה לא בדקה שאריות מתחת לציפורניים, קשה להוכיח שהשריטות נעשו על ידי החשוד ולא על ידי הקורבן עצמו

עמדת בתי המשפט

בתי המשפט בישראל, ברמות שונות, כבר הכירו בתיאוריה זו:

  • חקירה משטרתית מלאה ב"פינות חשוכות" ושאינה בודקת דברים ברורים עשויה להוביל לשחרור מלא מהאישומים
  • עם זאת, גישה זו מתקבלת לעיתים רחוקות, במיוחד בתחום האלימות במשפחה

סיכום והמלצות

  1. מודעות לחשיבות הראיות: יש להדגיש את חשיבותן של ראיות פורנזיות מקיפות בתיקי אלימות במשפחה
  2. דרישה לחקירה מעמיקה: עורכי דין צריכים לדרוש חקירה מקיפה ומעמיקה מצד המשטרה
  3. שימוש בטענת "כשל בחקירה": במקרים המתאימים, יש לשקול שימוש בטענה של כשל בחקירה המשטרתית כחלק מאסטרטגיית ההגנה
  4. קידום שינוי מערכתי: יש לפעול לקידום שינויים בגישה המשפטית לתיקי אלימות במשפחה, תוך הדגשת חשיבות הראיות האובייקטיביות

למרות הרגישות הרבה סביב נושא האלימות במשפחה, חשוב לזכור כי גם לחשודים יש זכויות. עלינו לשאוף למערכת משפט שמגנה על קורבנות מחד, אך גם מבטיחה הליך הוגן ומבוסס ראיות לכל חשוד מאידך.

כתבו לנו