עורך דין ד"ר איגור גלידר
החיים המודרניים מציבים בפנינו משימות ומטרות חדשות, יוצרים צרכים חדשים. הקמת משפחות חדשות על הריסתם של ישנות זה כבר כלל ולא יוצא דופן. מבוגרים בונים את חייהם מחדש, משנים ובונים מחדש, אך כמעט תמיד ישנם ילדים שנפגעים מהשינויים האלה. אחד ההיבטים של שינויים אלו הוא שאלת שינוי שם המשפחה של הילד.
לפי חוק השמות, כן, יש חוק כזה בישראל, ילד מקבל באופן אוטומטי את שם המשפחה של הוריו. ההורים זכאים בהחלטה משותפת לשנות את שם הילד, אך לשם שינוי שם המשפחה נדרש אישור בית משפט. היום נדון בשינוי שם המשפחה.
בכל השאלות הנוגעות לקטינים ושצריכות לעבור דרך בית המשפט, המדינה מצטרפת לתהליך באמצעות הפרקליטות והשירותים החברתיים. הדבר נעשה כדי לוודא שההורים לוקחים בחשבון את טובת הילד ושאינה נפגעת מרצונות המבוגרים האחראים עליו.
לגבי שינוי שם המשפחה, העמדה העקרונית של המדינה היא ששלילת שם המשפחה של האב הביולוגי מהילד אינה נכונה. כך שאם, למשל, אם הילד נישאה בשנית ושינתה את שם משפחתה לשם משפחתו של הבעל החדש, במקרה הטוב ניתן להוסיף לילד שם משפחה כפול: שם המשפחה החדש של האם (שם המשפחה של המשפחה החדשה) יחד עם שם המשפחה של האב.
למרבה המזל, לכל כלל יש יוצאים מהכלל. כדי להשיג שינוי שם משפחה מלא יש לשכנע את בית המשפט שטובת הילד היא להוציא את שם המשפחה הקודם ולהחליפו במלואו לשם החדש. לשם כך יש להוכיח שהקשר עם האב הביולוגי אבד כמעט לחלוטין או שהאב הביולוגי גרם לילד נזק וכל זיכרון ממנו מכאיב לילד מאוד.
יתרה מכך, ישנה האפשרות לבקש מבית המשפט לקבל את עדותו של הילד, גם אם הוא רק בן 4 . עדויות אלו הן בעלות משקל, וככל שהילד יוכל להביע את עמדתו בצורה ברורה יותר, כך יהיה קל יותר לבית המשפט להבין את מהות היחסים במשפחה החדשה והישנה, ולבחון את טובת הילד.
המשימה העיקרית בתהליכים כאלה היא לשכנע את בית המשפט לא לפעול בצורה עיוורת על פי כללים והנחיות כלליים, אלא לבחון את המקרה הספציפי.
